מוצטפא נ' משחטת עוף הבירה בע"מ

פסק דין

זוהי המחלוקת הדורשת הכרעתנו בתיק זה:

1.לטענת התובע, פוטר מעבודתו אצל הנתבעת ביום 15.3.2008 לאחר כעשר שנות עבודה, בלא הודעה מוקדמת ובלא תשלום פיצויי פיטורין. כמו כן הוא טוען כי לא שולמו במהלך עבודתו שכר מינימום וכן זכויות סוציאליות שונות כפי שיפורט.

הנתבעת טענה כי לא העסיקה כלל את התובע, אלא, ככל שהועסק, הועסק על ידי קבלני כח אדם שונים שעמם התקשרה במהלך השנים. הנתבעת הכחישה את כל רכיבי תביעתו של התובע .

הרקע הנדרש

2.הנתבעת הפעילה בתקופה הרלבנטית לתביעה זו משחטה. (יוער, הנתבעת טענה כי חברה אחרת (עוף הבירה (1995) בע"מ) הפעילה את המשחטה החל משנת 2005. ואולם מעבר להעלאת טענה עובדתית זו לא טענה להעדר חבות כלשהי בגין שינוי שמה של המעסיקה והתייחסה בכתבי בי הדין מטעמה אל עצמה כמפעילת המשחטה בכל תקופת ההעסקה הנטענת על ידי התובע, לפיכך נתייחס אליה ככזו בפסק דיננו).

3.הנתבעת לא סיפקה לתובע תלושי שכר ולא ניהלה כרטיסי נוכחות עבור התובע (לשיטתה, היות וכלל לא היה עובד שלה).

ההסכמה הדיונית

4כל אחד מן הצדדים הגיש לבית הדין שני תצהירים מטעמו, ואולם במהלך החקירה הנגדית של התובע (שהיה העד ראשון), ביקש ב"כ הנתבעת כי הלה ישבע בקוראן. לאחר דין ודברים בין הצדדים, הגיעו ביניהם להסכמה לפיה התובע ישבע בקוראן ועדותו שלו בלבד, היא שתוותר בפני בית הדין, ועל יסודה ייפסק. (עמ' 11 שו' 2-11 לפרוטוקול). התובע אכן הושבע בקוראן והמשך עדותו נשמע לאחר מכן.

יצוין כי על אף זאת התייחסו שני הצדדים בסיכומיהם למסמכים שונים שצורפו כנספחים לתצהירי הנתבעים.

דיון והכרעה

האם יש לראות בנתבעת מעסיקתו של התובע

5.הגענו לכלל מסקנה, כי במקרה הנדון ועל יסוד העולה מעדותו של התובע ומהמסמכים שצרף, יש לראות בנתבעת מעסיקתו של התובע. יצוין כי אין באמור בכדי לשלול האפשרות כי הנתבעת העסיקה את התובע כמעסיק במשותף עם אותם קבלנים, ואולם משהללו לא צורפו להליך, (לאחר שבכ"כ הנתבעת ויתר על כך- ר' פרוטוקול קדם המשפט מיום 7.11.12 בעמ' 1) איננו מוצאים צורך להכריע בכך.

להלן נימוקינו:

6.כבר בשלב זה נציין כי עדותו של התובע בפנינו, הן כשלעצמה , והן אל מול האמור בתצהירו, היתה מלאת סתירות ופרכות כרימון ובלתי סבירה במקרים רבים. (כגון לענין שליטתו בשפה העברית ויכולת הקריאה בשפה הערבית, טענתו לגבי היקף שעות עבודתו (לכאורה עולה מעדותו, כי למעט שעתיים ועוד שעתיים בלילה, עבד כל שעות היממה וזאת במשך כל השבוע כולל בסופי שבוע!), היכרותו עם הקבלן איברהים דיאב , מה היתה העבודה בה הועסק וכיו"ב). עם זאת, מתוך דבריו הצלחנו לבור מספר נתונים אשר שוכנענו באמיתותם והדרושים לצורך ההכרעה בהליך דנן. בהמשך הדברים נעמוד על פרטי העדות בהתאם לנצרך.

7.התובע הצהיר כי הועסק על ידי הנתבעת ואף ציין כי שכר קיבל מאילן וכאמל (עמ' 11 שו' 24, 30-31 (ובמקום אחר מציין גם כי קיבל- מאדי- בעמ' 11 ש' 20). אילן הינו נציג הנתבעת שהגיש תצהיר מטעמה. אשר לכאמל , מתוך החקירה , אנו מוצאים כי שמו הוא כאמל עבד אל רחמן פקיה, (עמ' 8 ש' 8-9) וכי למעשה רוב מגעיו של התובע לענין עבודתו היו מול אותו כאמל (לצורך בקשה להעלאת שכר (עמ'11 שו' 26-27) ,כמי שהיה אומר לפועלים היכן יעבדו (עמ' 8 שו 11), כמי שפיטר את התובע כדבריו (עמ' 14 שו' 1-6)). ואולם כאמל אינו אף אחד מן הקבלנים אשר, לטענת הנתבעת, התקשרה עמם ושהיו אלה שהעסיקו את פועלי המשחטה. מעבר לכך, אין בפנינו כל ראיה כי אותו כאמל הינו נציגו של קבלן כלשהו מאותם הקבלנים. התובע טען בעדותו כי אותו כאמל היה פועל נוסף אצל הנתבעת, וכן עולה מתוך העדות, כי אותו כאמל היה איש דברו במהלך כל השנים , על אף חילופי הקבלנים. ראיה כלשהי לסתור זאת ,אין. מכאן שנציג הנתבעת הוא שעמד מול התובע בענייני העבודה על כל פניהם.

8.לתצהירו צרף התובע שני מכתבים של הנתבעת המופנים אל רשויות הצבא והעוסקים בעבודתו של התובע במפעלה. במסמך הראשון (שתאריכו מוסתר על ידי תמונה) העוסק בתובע גופו, והחתום על ידי אילן אשכנזי מטעם הנתבעת, מצוין מפורשות "הריני להמציא אישור לגבי העובדים המועסקים בחברתנו. הנ"ל עובד במפעלינו..." (הדגש אינו במקור).

9.הנתבעת עצמה טענה בכתב הגנתה כי בשנת 2006 הוחלף קבלן כח האדם. הנתבעת לא טענה כי עקב כך הוחלפו גם הפועלים שסופקו, ומתוך עדותו של התובע והמסמכים שצרף עולה כי ככל הנראה עבד אצלה הן בתקופתו של הקבלן אברהים דיאב וכן בתקופת הקבלן עמאד חלאק ואף תחת שמו של אחר (רזאן ע. שרותים כלליים בע"מ). למרות שעקרונית יתכן שעובדים ישארו תחת מעסיק חדש בעת חילוף מעבידים, הרי שבענייננו, בהנתן כי מקום העבודה הוא מפעלה של הנתבעת, ובהצטרף יתר הנתונים, ניתן ללמוד גם מעובדה זו כי למעשה התובע הועסק אצל הנתבעת.

אמנם מתוך היתרי ההעסקה שהוצאו לתובע עולה בבירור כי ההיתרים הוצאו על שם מעסיקים שלפחות חלקם הינו הקבלנים שציינה הנתבעת. ההיתרים לא הוצאו על שם הנתבעת כמקובל כאשר היא המעסיקה. ואולם, בל נשכח את המכתבים שכתבה הנתבעת לרשויות הצבא, המתייחסים לאותה צורת העסקה עצמה – עם היתרים ע"ש הקבלן-ואשר על אף זאת ההתיחסות בהם הינה אל הנתבעת כמעסיק.

10.כמו כן מצאנו לנכון לציין, כי מתוך עדותו של התובע עולה כי ה"שיטה" של העסקת פועלים במשחטות באמצעות קבלנים הינה שיטה נהוגה. כך מעיד הוא כי במקום העבודה שאליו עבר לאחר סיום עבודתו אצל הנתבעת, משחטת השלום בעטרות, "בעל הבית" הוא אדם בשם אבו עיישה (עמ' 8 שו' 22-23) ובמקום אחר הוא מתייחס אל אותו אבו עיישה כ "קבלן" שסייע לו לקבל היתר העסקה (עמ' 13 שו' 1-3).